רשת מרפאות וטרינריות בדרום

כללי

טיפול בחשד כלבת ונשיכות

לאור העליה במקרי הכלבת המתגלים בצפון הארץ, מצורפות תשובות לשאלות נפוצות.

אדם שננשך ע"י כלב/ה – מה לעשות?

  • לפעול מיידית לפי ההנחיות הבאות, אך לא להכנס לפאניקה.
  •  יש לשטוף את אזור הנשיכה במים זורמים ובסבון כיוון שנגיף הכלבת רגיש מאוד לחומרי חיטוי כולל סבון.
  •  חשוב מאוד!! לאתר את בעל החיים הנושך, לברר אם הוא מחוסן, אם החיסון שלו בר תוקף,ובכל מקרה לשימו בהסגר כדי לוודא שאינו יכול להעביר מחלה בנשיכה.
  •  אם לא ניתן ללכוד את בעל החיים הנושך, יש לזכור טוב את מראהו, סימנים מיוחדים ומקום המצאו.
  •   אם מדובר בכלב/ה שנשך – לדווח לוטרינר הרשותי.  אם מדובר בחית בר – לדווח לרשות הטבע והגנים (3639*).
  •   לפנות לרופא מטפל ו/או מרפאה לקבלת עזרה וטיפול מתאימים לפגיעה.
  •  לדווח למשרד הבריאות, לסניף הקרוב ביותר, ולפעול לפי הנחייתם. הם המחליטים אם צריך לחסן את האדם ומפעילים פקודת הסגר לכלב הנושך
  •  טיפול נכון ומהיר – ימנע מחלה ויציל חיים!!

חיית המחמד שלי ננשך/ה – מה לעשות?

  • יש ליצור קשר מיידי עם הוטרינר המטפל, ולהתיעץ איתו/ה.
  • אם החיה הנושכת  חשודה בכלבת, ולמרות שלחיה  שננשכה יש חיסון כלבת תקף – בכל זאת יש לתת לה חיסון חוזר באופן מיידי וכן להעבירה לתחנת תצפית כלבת למשך 45 יום לכל הפחות.
  • אם לחיה שננשכה אין חיסון כלבת תקף, יש להביאה לבדיקה וטרינרית אצל רופא וטרינרי רשותי. הוא שיקבע מה לעשות. כל מקרה לגופו של ענין.
  • יש לדעת – בעלי חיים שלא חוסנו נגד כלבת בכלל וננשכו ע"י בעל חיים חשוד, יורדמו או יוסגרו לתחנת תצפית כלבת לתקופה של 6 חודשים.

חיית המחמד שלי נשך/ה – מה לעשות?

  • לבדוק אם חיסון הכלבת תקף. (שלא עברה שנה מקבלת החיסון האחרון).
  • להפציר באדם שננשך שיגש מיד לקבל טיפול רפואי. אם הננשך הוא בע"ח, להפציר בבעליו.
  • אם חיית המחמד מתנהג/ת באופן מוזר כלשהו -לפנות מיידית לוטרינר המטפל.
  • להודיע למחלקה הוטרינרית הרשותית על המקרה.
  • לא לאפשר לחית המחמד לשוטט, ולהסגירו לתחנת תצפית כלבת להסגר של 10 ימים. ההסגר הוא אמצעי לוטרינר לעקוב ולזהות סימני מחלת הכלבת.
  • אם הנושך לא מת בתוך 10 הימים, אפשר להסיק שלא הייתה אפשרות להעביר את מחלת הכלבת בזמן הנשיכה.
  • אם חית המחמד מתה בתוך 10 הימים, יש להודיע מיד לננשך כדי שיטופל בהתאם. וכמו כן להביא את הגופה לבדיקת כלבת במכון הוטרינרי במשרד החקלאות בבית-דגן לבדיקה שלאחר המוות.

ראיתי בעל חיים (חי או מת) חשוד בכלבת – מה לעשות?

  • אם בעל החיים חי וברשותי, יש לפנות באופן מיידי לוטרינר תוך שמירה שבעל החיים לא יברח עד הבדיקה ע"י הוטרינר.
  • אם מדובר בבעל חיים משוטט או בחית בר, להודיע באופן מיידי לוטרינר הרשותי ו/או לרשות הטבע והגנים (3639*). להזהר ממגע עם בעל החיים החשוד! ולהזהיר סובבים מפניו!
  • אם מדובר בחיה מתה, שברשותי או שלא – רצוי להמנע ממגע!  הרוק מסוכן במיוחד!! אם חייב לגעת, לעשות זאת רק עם כפפות!!
  • להתקשר לרשות המקומית או במקרה של חית בר, לרשות הטבע והגנים (3639*).
  • אם זה כלב ברשותי, אפשר להביא את הגופה ישירות למכון הוטרינרי של משרד החקלאות בבית דגן. הבדיקה אמורה להיות חינם.

איך נמנע את סכנות הכלבת? להלן הנחיות פשוטות אך חשובות:

  • לחסן את הכלב/חית המחמד (ממשפחת היונקים) – חובה לחסן כלב החל מגיל 3 חודשים ולחזור על החיסון כל שנה!  מומלץ גם לחסן חתולים וחמוסים כל שנה. וכן מומלץ לחסן חיות משק באיזורים בהם התגלו מקרי כלבת.
  • לא לאפשר לכלב לשוטט לבד! לטייל איתו ברצועה בלבד.
  • לא לקחת את חית המחמד איתכם לטיולים (בעיקר טיולי טבע) באזורים שידועים כנגועים בכלבת. נכון לסוף פברואר 2018, מחדרה וצפונה!
  • סירוס ועיקור חיות מחמד מקטין את מספרם של בעלי החיים המשוטטים, ובכך מקטין את סכנת התפשטות הכלבת.
  • מומלץ לגדר את חצר הבית כדי למנוע כניסת בעלי חיים משוטטים. ולהודיע מיד למחלקה הוטרינרית הרשותית על כלבים משוטטים או חיות בר כגון שועלים ותנים בתחום הישוב. חשוב לדווח גם על כל בעל חיים שהתנהגותו מוזרה. (אל תהססו – עדיף דיווח שבסופו הכל בסדר וכביכול היה מיותר, מאשר אי-דיווח שסופו בעל חיים נגוע!)
  • להקפיד על פחי אשפה סגורים ועל ניקיון הסביבה, על מנת למנוע משיכה של חיות משוטטות וחיות בר העלולות להיות נגועות במחלה.
  • אין להחזיק בחיית בר בבית או בחצר כחיית מחמד!  זה בניגוד לחוק ומהווה סכנה.
  • אין להתקרב לחיית בר או לגעת בה, מחשש לנשיכה. חשוב מאוד להדריך ילדים – לא לגעת בבעלי חיים לא מוכרים.

באזורנו, אזור חבל אשכול, מרחבים, שער הנגב, אין דיווחים על חשד כלבת. אך בהיותנו אזור כפרי, תנים ושועלים, שהם הנשאים העיקריים של הכלבת בארץ, משוטטים בסביבתנו .

 כדאי להיות ערניים וזהירים.

המחלקה הוטרינרית במועצה האזורית אשכול היא חלק ממחלקת התברואה: טלפונים ישירים: 08-9929115, או 08-9929130.

 

 

מחלת הכלבת – Rabies

מחלת הכלבת או בשמה הלועזי Rabeis, הינה מחלה נגיפית קטלנית וחשוכת מרפא.

התוקפת את מערכת העצבים של יונקים (כל היונקים כולל בני-אדם ולא רק כלבים).

הנגיף מועבר ברוק וחודר לגוף, בדרך כלל ע"י נשיכה (אך יכול גם בליקוק), מבעל חיים נגוע, מתקדם דרך סיבי העצבים (ולא דרך הדם) אל המוח.

מאחר שמגע עם רוק נגוע היא דרך ההדבקה המשמעותית, לעיתים גם ליקוק ומגע של הרוק בעין, אף או פה, יגרום להדבקה.

עד שהנגיף מגיע למוח – בעל החיים נחשב לנשא. רק עם הגיע הנגיף למוח – מתפתחים הסימנים הקליניים, המחלה מתפרצת והמוות הבלתי נמנע קורה בדרך כלל בתוך 10 ימים.

הנגיף תוקף באיזור המוח הגדול ולכן הסימנים הראשונים יהיו שינויים התנהגותיים.:

  • כלב ידידותי – יהפוך לתוקפני.
  • חיות בר חששניות – יהפכו ל"חברותיות" ויתקרבו לבני אדם.

סימנים קליניים נוספים הם:

  • פגיעה ביכולת הבליעה וריור מוגזם.
  • המנעות משתיה – קצף מהפה.
  • רגישות יתר לאור (אישונים מורחבים) וחיפוש מקומות חשוכים.
  • שיתוק בכל הגוף ומוות.

בעל חיים הופך מנשא למדבק דרך הרוק כאשר הוירוס נדד ממקום הנשיכה והגיע דרך מערכת העצבים לבלוטות הרוק.

מההדבקות במחלה ועד להופעת סימנים קליניים של המחלה – יכולים לעבור מס' שבועות ועד חודשים. תלוי במקום הנשיכה וקרבתו לחוט השידרה ולמוח, גודל הנשיכה ומספר הנשיכות. (קצב התקדמות הנגיף במערכת העצבים הוא כ 1ס"מ ליום!)

בטבע קיים מאגר נגיפי כלבת בעיקר בתנים, שועלים, חולדות, דביבונים ועטלפים. אך יכול להיות גם בכל יצור חי בעל דם חם.

המחלה מסוכנת מאוד!  בעיקר מכיוון שבעל חיים הנושא אותה מתחיל להיות מדבק לחיות אחרות כשבועיים לפני הופעת התסמינים אצלו!!!

המחלה חשוכת מרפא (להוציא מקרים בודדים). בני האדם שמתפרצת אצלם המחלה – אינם שורדים.

חיסון יכול לעצור את המחלה אחרי ההדבקה  ולפני התפרצות הסימפטומים, וכן מאפשר למנוע את המחלה לפני ההדבקה . חיסון זה ניתן בדרך-כלל לכלבים ולבעלי-חיים ואנשים בסיכון.

איבחון סופי של המחלה מתבצע רק אחרי מוות של בעל חיים נגוע – בזיהוי מאפיין של הוירוס במוח בעל החיים הנגוע.

לא לחינם חיסון כלבים נגד המחלה מעוגן כחוק במדינת ישראל.

כלב/ה מגיל 3 חודשים חייב בחיסון כלבת. יש לחזור על החיסון אחת לשנה. (מומלץ לחסן גם חתולים וחמוסים).

מכיוון שבארץ המחלה מועברת בעיקר ע"י חיות בר שונות (תנים, שועלים..), יש לדאוג שכלביכם לא ישוטטו.

אם ראיתם כלבים משוטטים, או חיות בר כגון תנים ושועלים באזור מגוריכם, יש להודיע למחלקה הוטרינרית הרשותית ו/או לרשות הטבע והגנים (*3639).

 כשמבינים את חומרת המחלה, אין צורך בחוק יבש. 

אנא מכם, אם בעלי כלב או כלבה הינכם – אל תזניחו את החיסון השנתי נגד כלבת!

בצעו אותו בזמן, לא רק כדי להיות שומרי חוק, אלא כדי לשמור על בריאותכם ובריאות הסובבים אותכם.

אנו, מצידנו, משקיעים זמן ומאמץ כדי להזכיר זאת לכם במועד – לטובת כולנו.

 

 

הנס של "צ'ילי" – סיפור חנוכה

"צ'ילי", כלבת בורדר-קולי, הובאה למרפאה כבר למחרת היום בו אומצה.(נובמבר 2015) והיא בקושי בת 4 שבועות.

מההתחלה סבלה "צ'ילי" מהקאות ושלשולים. מכיוון שמדובר בגורה בת כחודש, מייד עלה החשד למחלות ויראליות של גורים (כגון פרוו וכלבלבת) למרות שאפשר שמדובר בדלקת מעיים קלה.

בימים הבאים, המצב התדרדר – "צ'ילי" המשיכה לשלשל ולהקיא למרות הטיפול שניתן לה (אנטיביוטיקה, נוזלים ותרופות נוספות). החלטנו לאשפז אותה לטיפול יותר אינטנסיבי, שכלל הזנה תוך ורידית, סוגים שונים של אנטיביוטיקה, נוגדי הקאות ואלקטרוליטים.

אחרי שבוע ימים באישפוז, "צ'ילי" התאוששה מעט – השלשול השתפר, התחילה לאכול מעט, כבר לא הקיאה והוחלט לשחררה לטיפול בבית.

בבית, היא הרגישה קצת יותר טוב, אכלה מעט מזון רפואי, הצואה הייתה תקינה, אך התחילה צליעה שהחמירה בהדרגה, והגיעה עד כדי קושי בקימה והליכה.

בימים הבאים, "צ'ילי" שהרגישה יותר טוב, אכלה ופסקו השלשולים וההקאות, אך היא התקשתה מאוד ללכת. הגב שלה ניהיה כפוף והליכתה נראתה כהליכה "על ביצים", כשהיא אף מועדת מדי פעם.

החשד שמדובר בבעיה ניורולוגית (עם חשד לנגיעות בוירוס כלבלכת) נידון עם הבעלים. החלטנו לשלוח את "צ'ילי" לחוות-דעת נוספת אצל וטרינר-נוירולוג מומחה (במרכז המומחים – חוות דעת).

בגיל 8 שבועות, עברה "צ'ילי" איבחון נוירולוגי שכלל בדיקת CSF (שאיבת נוזל שדרתי לצורך איבחון). האיבחון גילה ש"צ'ילי" סובלת מדלקת של חוט השדרה וקרומי השדרה על רקע ויראלי, שאופינית לנגיעות בוירוס הכלבלבת. האיבחון אושר גם בבדיקות הדם לנוגדנים, שם זוהה וירוס.

איבחון של כלבלבת בגור צעיר, המלווה בסימנים קליניים – נוירולוגיים כל-כך קשים ("צ'ילי" כבר בקושי יכלה ללכת..), הן חדשות רעות מאוד לבעלים. רוב הכלבים במצב זה – מתדרדרים. רק לחלק קטן מהם, אנחנו, הוטרינרים, מצליחים לעצור את המחלה. בדרך-כלל אין שיפור בסימנים הקליניים והכלב נשאר עם הנכות להמשך חייו.

בשלב זה, לצערנו, מתחילים לשקול "המתת חסד". הכלבה בקושי הולכת, נופלת וכושלת בניסיונות עמידה והליכה. על פי הפרוגרמה – מצבה עלול להמשיך להתדרדר.

אך מכיון שעדין לא ניתן הטיפול המומלץ למצב הזה (שכולל בדרך-כלל סטרואידים), החלטנו לתת ל"צ'ילי" הזדמנות נוספת. להעלות אותה על טיפול בסטרואידים (לא מילה "גסה") ולבדוק את תגובתה לטיפול.  כשאנו נאחזים בידיעה שישנם דיווחים על אחוז קטן מן הכלבים, שמגיבים טוב לטיפול זה וחל שיפור מסוים במצבם הקליני.

הטיפול ב"צ'ילי" , בשילוב של סטרואידים ואנטיביוטיקה, החל ביומיים אישפוז והמשיך בבית. לאחר 4 ימי טיפול, התחיל שיפור במצבה. למרות חולשה כללית, הכלבה הלכה מידי פעם ואפילו רצה מעט. במשך 10 ימים מצבה הלך והשתפר, אך עדין הייתה חלשה מאוד (היו חוסרים נוירולוגיים). הייתה נופלת מידי פעם על הצד, הולכת כמו שיכורה עם גב קמור. יחד עם זאת, היא הייתה שמחה, אוכלת ושותה, נותנת צרכים באופן תקין. כשראינו את השיפור במצבה, ניסינו להפחית את מינון הסטרואידים, אך לצערנו, מיד חלה הרעה . נוספו רעידות, גברו הנפילות וחזר הקושי הרב בהליכה…. העלנו שוב את המינון.

יש לזכור ש"צ'ילי" גורה צעירה, שבשל מצבה הבעיתי, לא קיבלה משך כל התקופה המדוברת, שום חיסונים. עובדה שהשאירה אותה חשופה למחלות נוספות.

בלי לדעת אם הגורה תחלים, תוך כדי ידיעה שאולי נאלץ בסופו של דבר לבצע "המתת חסד", המשיכו הבעלים, במסירות רבה, באהבה אין קץ ואולי גם באמונה, לטפל ב"צ'ילי" תוך כדי קשר כמעט יומיומי איתי על מנת לתת לה את הטיפול המיטבי למצבה.

"צ'ילי" המשיכה להשתפר בהדרגה. רק כשהייתה בת 3.5 חודשים התחלנו לתת לה את חיסוני הגורים!  בגיל 5 חודשים כבר כמעט אי אפשר היה להבחין שזו כלבה שעברה טלטלה כה רצינית.

היום, לשמחת כולנו, היא כלבה רגילה, שמחה ומאושרת שממש לא ניכר עליה שהייתה חולה בכלבלבת.

 

המתת חסד של בעלי חיים

מהי המתת חסד?

המתת חסד נקראת בלועזית "יוטנזיה", שמשמעותה "מיתה יפה". הכוונה להמתה של בעל-חיים ללא כאב, במטרה לגאול אותו מיסוריו.

בארצות מסוימות "מותר בעל-חיים מן האדם" בשל הזכות להקל על סבל בעלי-חיים ע"י המתה ללא יסורים וכאב.

מתי מבצעים המתת חסד?

כאשר בע"ח סובל, אין לו איכות חיים ראויה ולא נראה שקיימת אפשרות לשיפור במצבו. בדרך כלל כאשר הוא חולה במחלה חשוכת מרפא.

איכות חיים הוא מושג סובייקטיבי. לכן על מנת להעריך אותה, הוטרינר מברר עם הבעלים כמה דברים חשובים:

  • אם בעל החיים אוכל.
  • אם הוא שולט במתן צרכיו.
  • אם הוא מסוגל לנוע ממקום למקום.
  • אם מצבו המנטלי תקין והוא מזהה את בעליו ואת סביבת מגוריו.
  • אם חל שינוי בולט בהרגליו.
  • אם הוא סובל מכאבים.

זיקנה אינה סיבה להמתת חסד – לא גילו של בעל-חיים קובע, אלא מצבו הרפואי!

החלטה על המתת חסד, לעולם אינה פשוטה, ומערבת רגשות רבים. נהיה שלמים יותר איתה כאשר בעל-החיים אובחן איבחון מקצועי ומוצו כל האפשרויות לנסות להיטיב את מצבו.

כיצד מבצעים המתת חסד?

המתת חסד מבוצעת ע"י הזרקה של חומר הרדמה במינון גבוה הגורם להרדמות ומיד אחריה לתרדמת עמוקה ממנה בעל-החיים לא יתעורר. הוא מאבד את הכרתו ואז מפסיקים הנשימה ופעילות הלב.

לעיתים יש צורך בנתינת טשטוש לפני הזרקת חומר ההרדמה.

ההליך יכול להיות מבוצע בנוכחות הבעלים, או לא, בהתאם לרצונם, ואורך מספר שניות מרגע הזרקת החומר.

של מי ההחלטה לביצוע המתת חסד?

רק הבעלים יכול לקבל את ההחלטה. וטרינר יכול לייעץ לו ולעזור להגיע למסקנה האם חית המחמד סובלת והאם ניתן לרפא אותה או להקל על סבלה.

יחד עם זאת, המתת חסד לא תהיה מוצדקת בבעלי-חיים שבעליהם מאסו בהם מסיבות שונות, כגון עלויות האחזקה, שינוי מקום מגורים וכד'.

איך להתכונן להמתת חסד?

מרגע שהתקבלה החלטה, יש למלא ולחתום על טופס במשרד הקבלה של המרפאה.

הבעלים יצטרך לפנות את גופת בעל-החיים מהמרפאה, ולכן כדאי להערך מראש עם הסידורים כגון מקום קבורה. (ניתן כמובן, להיוועץ במרפאה).

הפרידה מ"בן משפחה" על ארבע, שהיה חלק מחיינו, אף פעם אינה קלה ומותירה חלל ריק. חשוב לזכור שהמוות הוא חלק מהחיים ולהזכר בתקופות היפות שחוויתם יחד.

בכל נושא, התלבטות ושאלה, אפשר להיוועץ איתנו.

העברת בעלות של כלבים

כאשר אדם מוסר את כלבו לבעלותו של אחר, עליו לדאוג לרישום הכלב אצל הווטרינר הרשותי באזור המגורים של בעל הכלב החדש. יש לשלם אגרת רישוי חדשה.

אחזקתו של הכלב וכל חובת בעלותו לפי דרישות החוק מוסבות על הבעלים החדש רק לאחר ביצוע העברת הבעלות ובדיקה שהבעלים החדש אכן מופיע ככזה במרכז הארצי לרישום כלבים של משרד החקלאות (באינטרנט). עד לביצוע הליך זה, כל חובות הבעלות לפי דרישות החוק יחולו על הבעלים הקודם, הרשום במרכז הארצי.

 

ההליך הוא כזה:

  • יש למלא טופס "העברת בעלות על כלב" כולל חתימות המוסר והמקבל, ולצרף תצלומי תעודות זהות של שני הצדדים. רצוי לצרף גם את הרישיון האחרון לאחזקת הכלב.
  • יש להעביר את המסמכים הנ"ל בהקדם לווטרינר הרשותי באזור המגורים של הבעלים החדש של הכלב.
  • יש לשלם אגרת רישוי ברשות המקומית.( במועצה האזורית אשכול התעריפים הם: 39 ₪ לכלב/ה מסורס/מעוקרת, או פטור מסיבת גיל או מצב רפואי. 343 ₪ לכלב/ה לא מסורס/מעוקרת ).

 

להדפסת טופס "העברת בעלות על כלב", לחצו כאן.

 

לכלבים של תושבי המועצה האזורית אשכול בלבד:

 לפנות למחלקת התברואה טל: 08-9929115 (דבורה)

או במייל: dvora@erc.org.il

מומלץ לבדוק במרכז הארצי לרישום כלבים של משרד החקלאות (באינטרנט) את אמיתות הפרטים של הכלב שלכם, לפי מספר השבב שלו. (המספר רשום בטופס האישור של חיסון הכלבת)

כדי לשלם אגרה מופחתת יש לוודא שהכלב/ה רשומים במאגר כמסורס/מעוקר/פטור. (אחד מהשלושה).

 

זכרו שבעליו של כלב חייב לדווח תוך שבוע לרופא ווטרינר רשותי או מוסמך על השינויים הבאים:

כתובת, מס' טלפון, העברת הכלב לבעלים אחרים (כולל שם וכתובת של הבעלים החדש), אם הכלב סורס/עוקר, אם הכלב מת או אבד.

אם בעל הכלב עבר להתגורר עם הכלב ברשות אחרת, עליו לדווח על כך לווטרינר הרשותי בכתובתו החדשה.

עדכונים
  • לפטוספירוזיס

    לפטוספירה הוא שמו של חיידק הגורם למחלת ה"עכברת" . זוהי מחלה זואונוטית (העוברת מבעלי חיים לבני אדם) ופוגעת במערכות שונות בגוף בהתאם לחיה הנדבקת ולזן החיידק. החיידק פוגע במגוון רחב של בע"ח מבויתים ובחיות בר ונפוץ  במיוחד במכרסמים (ולכן נקרא "עכברת"). בע"ח נפוצים אחרים הנדבקים ומעבירים את המחלה בארץ הם כלבים, תנים, בקר, חזירי בר […]

  • החלמה במנוחה Cage Rest לבעלי חיים.

    יש מצבים בהם בעלי חיים חולים ו/או פצועים זקוקים למנוחה מוחלטת לתקופה מסוימת כדי להחלים. מה שקרוי cage rest. בדרך כלל cage rest נחוץ כשיש בעיות נוירולוגיות ו/או אורטופדיות שתנועת האברים עלולה להזיק לריפויים. לדוגמא: פריצות דיסק, שברים שאינם ניתנים לקיבוע, מחלות מפרקים, ניתוח אורטופדי וכד'. מטרת השהיה בכלוב היא כדי להגביל את יכולת התנועה […]

  • פרוביוטיקה ותוספי תזונה

    מה הוא תוסף תזונה? תוספי מזון הם מוצרים שנועדו להשלים את התזונה שלנו ועוזרים לתמוך באורח חיים בריא, מחזקים ומשפרים את איכות החיים. מדובר בויטמינים, מינרלים, חומצות אמינו, חומצות שומן וכד' המשמשים לחיזוק מערכת החיסון, המפרקים, העור והפרווה, הרגעה של בעלי החיים ועוד. למה אנו זקוקים לו? לרוב המזון התעשייתי אשר נמצא בשוק לא תמיד […]

  • חשיבות הבדיקה הכללית השגרתית

    אנו מעניקים טיפול לכל בעל חיים חולה או פצוע, אך מאמינים ברפואה מונעת – בדיקה שגרתית לאיתור מוקדם של בעיות או מחלות, ומתן חיסונים וטיפולים מונעים (תילוע ונגד טפילי עור/פרווה). מומלץ להגיע לבדיקה שגרתית במרפאה באופן קבוע, לפחות אחת לשנה. (בעלי חיים מבוגרים, מעל גיל 6 – פעמיים בשנה). כמה שנשתדל לשים לב לבעל החיים […]

  • מתי חשוב לקחת את החיה לוטרינר?

    סימן ראשון למחלה עלול להתבטא בסימנים כלליים של עייפות רבה מן הרגיל, חוסר תיאבון או שינויים בהפרשות, בעיקר אם הם נמשכים יותר מיום. כל מקרה של פגיעת רכב בבע"ח, נשיכה או שריטה בעין ע"י בעל-חיים אחר, מצדיקה פניה דחופה לוטרינר, גם אם לא ניכרת על בעל החיים פציעה. כאשר מביאים הביתה חיה חדשה יש חשיבות […]


Testing